<h1>תניא רבתי סימן ל"ג</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בראש חדש מוציאים ספר תורה וקורין בו ד' בני אדם. אין פוחתים מהן ואין מוסיפים עליהן ואין מפטירין בנביא. וקורים בפרשת פינחס בענין תמידין (במדבר כ"ח) צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאשי. וביום השבת ובראשי חדשיכם עד סוף הענין. וזהו סדר קריאתן. כהן קורא וידבר. צו את בני ישראל. ואמרת אליהם. לוי חוזר וקורא. ואמרת אליהם, דקיימא לן אמצעי דולג, את הכבש אחד תעשה בבקר. ועשירית האיפה. ישראל שלישי קורא עולת תמיד העשויה. ונסכו יין רביעית ההין, ואת הכבש השני, וביום השבת עולת שבת בשבתו. ישראל רביעי קורא, ובראשי חדשיכם עד סוף הענין. ולמה דולג וחוזר הלוי על קריאת הכהן שהוא האמצעי בקריאת הפרשה, ואינו דולג הישראל בקריאת הלוי שהוא אחרון בפרשה. שמה שאין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים גזרה משום היוצאין. ואין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין גזירה משום הנכנסים, שמא יאמרו שהקורא קורא בתורה פחות משלשה פסוקין. והכא דלא אפשר לפיכך דולג האמצעי. דמשום יוצאין ליכא למיחש. מאי איכא למיחש משום נכנסין, מי שנכנס לבית הכנסת ישאל איך היתה זאת הקריאה. וישיבוהו בני הכנסת כענין. ואחר שקראו בתורה אומר קדיש עד לעילא. ואומר תהלה. ובא לציון. וכולא סידרא. וקדיש עד לעילא. ומתפללים תפלת מוסף בלחש. אבות. וגבורות. וקדושת השם. ואומר ראשי חדשים וכו'. כסדר הכתוב לפנינו בסידור של ראש חדש. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. ובקדושת מוסף אין אומרים פעמים ולהיות לכם לאלהים. אלא במוספי שבת. ויו"ט. ור"ה, ויה"כ. ובנעילה של יום הכפורים. כך מצאתי בשם רב נטרונאי גאון ז"ל.
